|
|
|
|
|
 |
|
מילון מונחים מקצועי
|
 |
|
| א |  | ב |  | ג |  | ד |  | ה |  | ו |  | ז |  | ח |  | ט |  | י |  | כ |  | ל |  | מ |  | נ |  | ס |  | ע |  | פ |  | צ |  | ק |  | ר |  | ש |  | ת |  |
|
| | | אאוטריפיקציה | | יצירת תנאים של מחסור בחמצן בגוף המים עקב התרבותם המהירה של היצורים הצורכים את החמצן המומס במים (התהליך נובע בדרך כלל מהעשרת המים במזהמים המשמשים מזון ליצורים חיים). | | | | | | | | | אגירות | | נפח המים המשתחרר מיחידת שטח של אקווה בגלל הורדת העומד ההידראולי ביחידה אחת. | | | | | | | | | אגן ניקוז | | אזור יבשתי המוקף בהרים שממנו מתנקזים מים בערוצים אל המקום הנמוך ביותר. האגן נקרא גם "אגן היקוות" על שם המים הנקווים ממנו. | | | | | | | | | אוגר תפעולי | | נפח המים הניתן לניצול, ומצוי בין המפלס המרבי והמפלס המזערי במאגר. | | | | | | | | | אוופוריטים | | סלעים שנוצרו מאידוי מי ים ושקיעת חומרים כימיים שהגיעו לרוויה בתמיסה. אוופוריטים מכילים בדרך כלל מלח NaCL וגבס CaSO4. | | | | | | | | | אוסמוזה הפוכה | | טכנולוגיה שבאמצעותה מתפילים מים מלוחים על ידי העברתם דרך ממברנות החדירות למולקולות של מים אך לא למומסים. | | | | | | | | | אוקיינוגרפיה | | תורת האוקיינוסים המתארת את התהליכים הפיזיים, הכימיים והביולוגיים המתרחשים בהם. | | | | | | | | | אוקסיקלינה | | שכבת המעבר בגוף מים (כגון אגם) שבתוכה משתנה ריכוז החמצן המומס באופן חריף (בדרך כלל האוקסיקלינה חופפת את התרמוקלינה). | | | | | | | | | אזור בלתי רווי | | המרחב בין פני השטח לבין מפלס מי התהום. במרחב זה הנקבובים והסדקים שבקרקעות ובסלעים אינם רווים במים בלבד אלא גם באוויר. | | | | | | | | | אזור רווי | | המרחב התת-קרקעי המצוי מתחת למפלס מי התהום, ובו מלאים כל החללים במים. | | | | | | | | | אטמוספרה | | שכבת האוויר העוטפת את כדור הארץ. | | | | | | | | | אידוי | | תהליך המעבר בין מצב צבירה נוזלי למצב צבירה גזי. | | | | | | | | | איזוטופ | | יסוד כימי בעל תכונות נתונות המופיע בכמה צורות בגלל שינוי במספר הניטרונים בגרעין (במשקלו האטומי) וברדיואקטיביות. | | | | | | | | | אלקטרודיאליזה | | שיטה להפרדה בין מים לבין המלחים המומסים במים באמצעות ממברנה חצי חדירה המצויה בשדה חשמלי המעבירה יונים טעונים בלבד. | | | | | | | | | אנאיזוטרופיה | | חומר שתכונותיו אינן זהות בכיוונים השונים (כגון מוליכות הידראולית שאינה זהה בכיוון האופקי ובכיוון האנכי). | | | | | | | | | אנטיקלינוריום | | שכבות סלעים מקומטות היוצרות קמר גדול המורכב מקפלי משנה (קמרים משניים וקערים משניים). | | | | | | | | | אניון | | אטום או קבוצת אטומים שקיבלה אלקטרון אחד או יותר ולכן טעונה במטען חשמלי שלילי. | | | | | | | | | אס"פ | | אתר סילוק פסולת, מזבלה. | | | | | | | | | אפילימניון | | השכבה העליונה באגמים משוכבים. | | | | | | | | | אפקט החממה | | תהליך חימום האטמוספרה הנוצר מבליעת הקרינה האולטרה סגולה הנפלטת מכדור הארץ על ידי הגזים שבאטמוספרה. | | | | | | | | | אקווה | | שכבת סלע נקבובית המכילה מים ומאפשרת זרימת מים באופן שניתן להפיק אותם ממנה בבארות. | | | | | | | | | אקווה חופשית | | מאגר מי תהום שבו מפלס המים מצוי בלחץ אטמוספרי. המפלס עשוי לעלות או לרדת עקב כניסה או יציאה של מים מהמאגר. | | | | | | | | | אקווה כלואה | | מאגר מי תהום המוגבל מלמעלה על ידי שכבה אטימה, והמים המצויים בו נתונים בלחץ הגדול מהלחץ האטמוספרי. | | | | | | | | | אקווה שעונה | | מאגר מי תהום המונח על שכבה אטימה בתוך האזור הבלתי רווי. | | | | | | | | | אקוויטרד | | שכבת סלע נקבובית המאפשרת מעבר אטי של מים בתוכה אך קשה להפיק ממנה מים. | | | | | | | | | אקוויקלוד | | שכבת סלע אטימה שאינה מאפשרת למי תהום לזרום בתוכה ועל כן אי אפשר להפיק ממנה מים. | | | | | | | | | אקולוגיה | | תורת הסביבה המתארת את יחסי הגומלין בין יצורים חיים ממינים שונים לבין סביבתם הפיזית. | | | | | | | | | אקלים | | אוסף תכונות המטאורולוגיות המאפיינות אזור מסוים בעולם, ובכללם טמפרטורה, משקעים, לחות, אידוי, רוח והשתנותם העונתית. | | | | | | | | | באר | | בור אנכי באדמה המגיע לפחות עד מי התהום ואפשר לשאוב ממנו מים. | | | | | | | | | באר ארטזית | | באר שמימיה מתפרצים ועולים אל פני השטח, ללא שאיבה, וזאת בשל הלחץ הטבעי הקיים במי התהום. | | | | | | | | | בוהן | | המקום הרחוק ביותר שחדרו מי הים המלוחים אל היבשה בתוך אקוות חופית. | | | | | | | | | בוצה | | בוץ השוקע על תחתית ברכות הטיפול בשפכים ועשיר בחומר אורגני ובמינרלים. | | | | | | | | | בזלת | | סלע הנוצר מלבה שפרצה ממעמקי כדור הארץ אל פני השטח, והתמצקה. | | | | | | | | | ביומסה | | המסה הביולוגית של צמחים ובעלי חיים המבוטאת ביחידות של משקל רטוב או יבש לנפח מים. | | | | | | | | | ביצה | | מקווה מים רדוד שקרקעיתו טובענית וגדלים בו צמחים ובעלי חיים רבים. שטח הביצה מצטמצם בדרך כלל בקיץ ומתפשט בחורף. | | | | | | | | | בצורת | | חוסר גשמים באזור שבו בדרך כלל יורדים גשמים. הבצורת יוצרת מחסור במים לבני האדם וליצורים החיים. | | | | | | | | | בקע | | עמק צר וארוך שנוצר בין קווי העתק מקבילים. הבקע נוצר משקיעת הגוש המרכזי שבין ההעתקים. בקע הירדן וים המלח, הנקרא בקיצור "הבקע", מהווה קטע מהשבר הסורי אפריקני. | | | | | | | | | בריזה | | רוח הנושבת באזורים הסמוכים לחוף הנובעת מקצבי חימום, וקירור שונים של היבשה והים, ביום - מן הים אל היבשה, בלילה - מן היבשה אל הים. | | | | | | | | | גאוכימיה | | התורה מתארת את התהליכים הכימיים המתרחשים בשכבות הסלעים ובמים המרווים אותם. | | | | | | | | | גאולוגיה | | התורה העוסקת בחקר כדור הארץ, בחומרים הבונים אותו ובתהליכים המתרחשים בו. | | | | | | | | | גאומורפולוגיה | | התורה המתארת את התפתחות צורת פני האדמה בתהליכים גיאולוגיים ואקלימיים. | | | | | | | | | גאות | | שיטפון שבו עולים המים ומציפים את המישורים שלאורך גדות הערוץ. | | | | | | | | | גיר | | סלע העשוי מסידן ומתחמוצת הפחמן לפי הנוסחה: CaCO3. | | | | | | | | | גרבן | | בלוק נפול של סלעים בין שני בלוקים מורמים המופרד מהם בשני העתקים. | | | | | | | | | גרניט | | סלע שמקורו במאגמה והוא התגבש במעמקי כדור הארץ, זהו סלע גס גרגר המורכב בעיקר ממינרלים של קוורץ, פלדספר ונציץ. | | | | | | | | | גשמים חומציים | | גשמים בעלי pH הנמוך מ - 5, שהם תוצאה של התמוססות גזים המכילים חנקן או גופרית. | | | | | | | | | דה-ניטריפיקציה | | תהליך החיזור של החנקן שבו הופכת החנקה (-NO3 ֹ) מולקולת חנקן גזית (N2). את התהליך עושים חיידקים. | | | | | | | | | דולמיט | | סלע או מינרל המורכב מסידן, ממגנזיום ומתחמוצת הפחמן, לפי הנוסחה הכימית CAMG(CO3)2. | | | | | | | | | דיות | | תהליך הפיכת המים הנוזליים לאדים (שינוי מצב הצבירה) המתרחש בפיוניות שעל גבי העלים הצמחיים. | | | | | | | | | דיספרסיה | | פיזור של חלקיקים במרחב. למשל, פיזור של חלקיקים מוצקים שהיו דבוקים זה לזה עקב סילוק הגורם המלכד, או פיזור של תרכובות המומסות במים עקב זרימתם בתווך נקבובי. | | | | | | | | | דיפול | | גוף או מולקולה שמשני צדיה מצויים זוג מטענים חשמליים שווים ומנוגדים. | | | | | | | | | הורסט | | בלוק מוגבה של סלעים בין שני בלוקים נפולים ומופרד מהם בשני העתקים. | | | | | | | | | הטמעה | | תהליך שבו התאים הצמחיים הופכים את אנרגיית השמש לאנרגיה כימית (ייצור סוכרים), ובמהלכה נצרך CO2 ומשתחרר חמצן. | | | | | | | | | הידרוגאולוגיה | | התורה המתארת את התהליכים המתרחשים במי התהום המצויים בתוך שכבות הסלעים הבונות את קרום כדור הארץ. | | | | | | | | | הידרוגרף | | עקום המתאר את השתנות הספיקה באפיק הנחל במשך הזמן. | | | | | | | | | הידרולוגיה | | התורה המתארת את תפוצת המים על פני הקרקע ומתחתיה, ואת התהליכים המתרחשים בהם. | | | | | | | | | הידרוספרה | | מעטפת המים סביב כדור הארץ. | | | | | | | | | היסטרזה | | תלות שאינה חד-חד-ערכית בין שני מדדים הנובעת מכיווניות התהליך, כגון תכולות שונות של רטיבות עבור מתח נימי נתון בגלל תהליך ייבוש או הרטבה של הקרקע. | | | | | | | | | היפולימניון | | השכבה העמוקה באגמים משוכבים. | | | | | | | | | המלחה | | תהליך שבו גדלה המליחות של הקרקע או המים (העיליים או התת-קרקעיים). | | | | | | | | | הסעה | | העברה ממקום למקום של חומר (או אנרגיה) באמצעות זרימה של מים או רוח (או חום). | | | | | | | | | העתק | | שבר בקרום כדור הארץ שחלה תזוזה יחסית משני צדדיו. | | | | | | | | | הפחתה | | תהליך שנוצרים בו פתיתים. בתהליך זה נדבקים חלקיקים קטנים זה לזה ויוצרים חלקיקים גדולים המסוגלים לשקוע אל קרקעית מאגר המים. | | | | | | | | | הפלרה | | הוספת פלואור למים למען בריאות השיניים. | | | | | | | | | התפלה | | הוצאת המלחים מהמים המלוחים, או ממי הים. בתהליך זה הופכים המים למי שתייה. | | | | | | | | | וירוס | | נגיף זעיר ביותר החודר לתאים חיים וגורם למחלות. | | | | | | | | | זיאופלנקטון | | היצורים החיים השעירים החיים במים. | | | | | | | | | זיהום | | תהליך כניסת חומרים שאינם טבעיים לסביבה הטבעית העשוי לגרום נזק לחי, לצומח או לדומם. | | | | | | | | | זיקוק | | תהליך שמסולקת בו הפסולת מהחומר הגולמי. במים - תהליך שמסולקים בו המלחים המומסים באמצעות אידוי המים ועיבויים. | | | | | | | | | זרימה טורבולנטית | | משטר זרימה שהחלקיקים נעים בו בקווים מקבילים. | | | | | | | | | זריעת עננים | | תהליך שמפזרים בו חלקיקים בעננים, חלקיקים אלו משמשים נבטי גיבוש וסביבם מתעבים האדים ונוצרות טיפות. | | | | | | | | | חבורה | | רצף של שכבות סלעים (תצורות) בעלות מכנה משותף. | | | | | | | | | חדירות | | תכונות החומר הנקבובי ליכולת זרימת נוזלים דרכו. | | | | | | | | | חוק ג'יבן-הרצבג | | משוואה הקובעת יחס בין מפלס מי התהום באקווה חופית מעל פני הים לבין עומק הפן-ביני (עם המים המלוחים) מתחת לפני הים. | | | | | | | | | חוק דרסי | | משוואה מתמטית הקובעת את שטף המים בתווך נקובי כפונקציה של המוליכות ההידראולית ומפל העומד ההידראולי. | | | | | | | | | חידור | | המילוי החוזר של מי התהום הנובע בדרך כלל מחלחול מים מטאוריים (גשמים) דרך הקרקע. | | | | | | | | | חיטוי | | השמדת גורמי תחלואה. החיטוי נעשה בדרך כלל באמצעות הוספת כלור אקטיבי (כלורינציה) למים. | | | | | | | | | חיידק | | יצור זעיר (תא חי או צומח) הגורם לפעמים למחלות. | | | | | | | | | חישה מרחוק | | חקירת התנאים והחומרים בפני השטח באמצעות מטוסים או לווינים המצוידים באמצעי תצפית (מצלמה, רדאר וכוד'). | | | | | | | | | חרסית | | סלע או מינרל המורכב בעיקר מתחמוצות אלומיניום וצורן (הידרו-אלומו-סיליקטים) שמבנה הגביש שלו נראה כמו לוחות דקים, בעל תכונות מיוחדות של ספיחה ותפיחה. | | | | | | | | | טקטוניקה | | תורת הכוחות הפנימיים הגורמים להיווצרות שברים, קימוטים והתרוממות בקרום כדור הארץ. | | | | | | | | | ייצור ראשוני | | ייצור האנרגיה נטו, הטמעה פחות נשימה, שבו הופכת אנרגיית השמש לאנרגיה כימית האצורה בתרכובות הפחמן המחוזרות (היצירה נטו של חומר אורגני מחומר אי-אורגני). | | | | | | | | | כבול | | חומר השוקע והמצטבר בקרקעית ביצות ומכיל ריכוז גבוה של חומר אורגני. | | | | | | | | | כוח הכבידה | | כוח המשיכה של כדור הארץ. | | | | | | | | | כלורינציה | | חיטוי מים באמצעות תרכובות המכילות כלור פעיל, בעל יכולת חמצון גבוהה, המסוגלת להרוג חיידקים ואצות. | | | | | | | | | לבה | | סלע לוהט ומותך שמקורו במעטפת כדור הארץ הורץ אל פני השטח ונשפל על פני האדמה, מתקשה והופך בזלת. | | | | | | | | | לגונה | | גוף מים הסמוך לים והמחובר אליו בקשר חלקי ואינו מאפשר חילוף מסה מהיר ביניהם. | | | | | | | | | לימנולוגיה | | תורת האגמים המתארת את התהליכים הפיזיים, הכימיים והביולוגיים המתרחשים בהם. | | | | | | | | | | | | | | | | | מאזן מים | | הגדרה כמותית של נפח המים במאגר וקצבי הכניסות והיציאות של המים ממנו. | | | | | | | | | מבחן שאיבה | | השיטה למדידת תכונות האקווה בהקשר להפקת מי תהום. במהלך המבחן שואבים מים בבאר תוך כדי מדידת המפלסים בבאר עצמה ובבארות הסמוכות לה. | | | | | | | | | מבחן שיוב | | השיטה למדידת תכונות האקווה בהקשר להפקת מי תהום. במהלך המבחן מפסיקים את שאיבת המים בבאר ועוקבים אחר עליית המפלסים. | | | | | | | | | מג"ל | | ריכוז חומר מומס ביחידות של מיליגרם בליטר. | | | | | | | | | מגכ"ל | | ריכוז חומר כלור מומס ביחידות של מיליגרם בליטר. | | | | | | | | | מדבור | | ניוון והתבלות האדמה באזורים צחיחים או צחיחים למחצה. פעמים רבות נגרם המדבור מהקטנה בכמות הגשם הממוצעת. | | | | | | | | | מוביל מלוח | | תעלה האוספת את מי המעיינות המלוחים הנובעים סביב הכינרת ומזרימה אותם אל מחוץ לאגם (לירדן מדרום לדגניה), וזאת כדי למנוע המלחתו. | | | | | | | | | מוליכות הידראולית | | היכולת של סלע או קרקע להעביר מים דרך החללים והסדקים שבתוכם. | | | | | | | | | מונומיקטי | | אגם ההופך משוכב פעם אחת בשנה. | | | | | | | | | מזג אוויר | | תכונות האוויר בזמן ובמקום מסוימים, ובכללם קור וחום, לחות ויובש, רוחות ולחץ וכד'. | | | | | | | | | מחזור | | תהליך ההשבה של פסולת לשימוש מחודש. | | | | | | | | | מחזור המים בטבע | | תהליך התמידי של זרימת המים בין רכיבי ההידרוספרה. | | | | | | | | | מט"ש | | מכון טיפול שפכים שנוצרים בו קולחים המשמשים להשקיה. | | | | | | | | | מטאורולוגיה | | המדע העוסק בחקר האטמוספרה ובתופעות מזג האוויר. | | | | | | | | | מי תהום | | מים האגורים בנקובים ובסדקים שבסלעים. מי התהום מתמלאים בדרך כלל מגשמים ומתרוקנים בדרך כלל דרך מעיינות. | | | | | | | | | מים מטאוריים | | משקעים מהאטמוספרה (גשם, ברד ושלג). | | | | | | | | | מים מליחים | | מים שמליחותם בינונית, היינו בטווח המליחויות שבין מים שפירים למי ים מלוחים. | | | | | | | | | מים פוסיליים | | מים מאובנים שנוצרו בעידן גיאולוגי קדום ואינם מתחדשים במסגרת מחזור המים בטבע. | | | | | | | | | מים קשים | | מים המכילים סידן או מגנזיום המומסים בכמות הגורמת לשקיעתם כמלח בזמן חימום המים. | | | | | | | | | מיקרו מזהמים | | חומרי זיהום רעילים המסוגלים לגרום נזק גם שריכוזם נמוך ביותר. | | | | | | | | | מכתש הידרולוגי | | מפלס מי תהום הנמוך מפני הים. | | | | | | | | | מלחה | | אדמה הספוגה במלח הנוצרת בדרך כלל מהימצאותם של מי תהום רדודים העולים בעלייה נימית אל פני הקרקע, מתאדים ומותירים את המלחים בקרקע. המלחה נקראת גם "סבחה" ומצויה בדרך כלל במדבר. | | | | | | | | | מלמ"ק | | יחידת נפח של מיליון מטרים מעוקבים. | | | | | | | | | מלמ"ש | | יחידת ספיקה של מיליון מטרים מעוקבים בשנה. | | | | | | | | | ממברנה | | קרום דק חדיר למחצה. | | | | | | | | | מעטפת הידרטציה | | מולקולות המים העוטפות יון המומס במים וטעון מבחינה חשמלית. | | | | | | | | | מפלס פיאזומטרי | | משטח המתאר את התפלגות העומד ההידראולי באקווה כלואה, ונמדד בקידוחים החודרים אליו (בדומה למפלס מי התהום באקווה חופשית). | | | | | | | | | מתח פנים | | התכונה הפיזיקלית של נוזלים הנגרמת בשל המשיכה ההדדית בין המולקולות הנוזליות הפועלות, במקרים מסוימים, נגד כוח הכבידה. | | | | | | | | | נגר עילי | | זרימת מים על פני הקרקע, הן במדרונות ההרים והן באפיקי הנחלים, עקב ירידת גשמים או נביעת מעיינות. | | | | | | | | | ניטריפיקציה | | תהליך חמצון של חנקן שבו הופכת האמוניה ( +4NH) לחנקית (-2NO) ולחנקה (-3NO) ולחנקה (-3NO). את התהליך עושים חיידקים. | | | | | | | | | נקבובית | | החלק היחסי של החללים מתוך הנפח הכולל של הסלע. | | | | | | | | | סבחה | | אדמה הספוגה במלח הנוצרת בדרך כלל מהימצאותם של מי תהום רדודים העולים בעלייה נימית אל פני הקרקע, מתאדים ומותירים את המלחים בקרקע. המלחה נקראת גם "סבחה" ומצויה בדרך כלל במדבר. | | | | | | | | | סטרטיגרפיה | | תיאור סלעי המשקע, סדר היווצרותם, תכונותיהם והיחסים ביניהם. | | | | | | | | | סינון | | העברת נוזלים דרך מסננת כדי להפריד מהם את החלקיקים הקטנים המרחפים בהם. | | | | | | | | | סכר | | מחסום המוצב בפני זרם של מים, הגורם בדרך כלל ליצירת מאגר מים במעלה הזרם מאחורי הסכר. | | | | | | | | | ספיחה | | תהליך ההידבקות של מולקולות המומסות במים על פני השטח של חלקיק מוצק הנמצא במגע עם המים. | | | | | | | | | ספיקה | | קצב זרימת המים הנמדד ביחידות של נפח המים העובר דרך יחידת שטח ביחידת זמן. | | | | | | | | | עומד הידראולי | | מדד להגדרת אנרגית המים, הנקבע לפי הגובה שאליו עולים המים בנקודה מסוימת , בגלל הלחץ שהם נתונים בו. | | | | | | | | | עיבוי | | תהליך שינוי הפזה מגז לנוזל של מולקולות המים, התהליך מתרחש בדרך כלל כשהאוויר מתקרר והאדים הופכים טיפות קטנות. | | | | | | | | | עיור | | תהליך התפשטות העיר, או הפיכתו של אזור כפרי לאזור עירוני. | | | | | | | | | עכירות | | מדד הקובע את איכות המים בהתאם לדרגת צלילותם (מעבר אור). | | | | | | | | | עננת מזהמים | | מרחב אווירי או נוזלי שריכוז המזהמים בו גדול בהשוואה לסביבתו. | | | | | | | | | פוטוסינתזה | | תהליך שבו התאים הצמחיים הופכים את אנרגיית השמש לאנרגיה כימית (ייצור סוכרים), ובמהלכה נצרך CO2 ומשתחרר חמצן. | | | | | | | | | פיטופלנקטון | | היצורים הצמחיים הזעירים החיים במים. | | | | | | | | | פירידיניום | | אצה חד תאית בעלת קליפה קשה הפורחת בדרך כלל בכינרת באביב. | | | | | | | | | פלאו-הידרולוגיה | | הידרולוגיה קדומה המשוחזרת לפי התנאים הטופוגרפים, הגיאולוגיים והאקלימיים הקדומים. | | | | | | | | | פלוקולציה | | הדבקה של חלקיקים זה לזה באמצעות גרם מלכד. | | | | | | | | | פלנקטון | | היצורים הזעירים המרחפים במים וגודלם נע בין 2-3,000 מיקרון. הפלנקטון מורכב מיצורים צמחיים הנקראים פיטופלנקטון ומיצורים בעלי חיים הנקראים זואופלנקטון. | | | | | | | | | פן-ביני | | משטח המגע בין מי תהום מתוקים לבין מי תהום מלוחים. המליחויות משתנות באופן הדרגתי אך חריף ונוצר אזור מעבר שעוביו כמה מטרים. | | | | | | | | | פרשת מים | | גבול המפריד בין שני אגני התנקזות עיליים (של נחלים) או תת קרקעיים (של מי תהום). | | | | | | | | | צח"ב | | צריכת חמצן ביולוגית: מדד להערכת תכולת החומר האורגני במים, הנקבע על ידי כמות החמצן הדרושה לחמצון החומר האורגני (מיליגרם לליטר) בתהליך ביולוגי. | | | | | | | | | צח"כ | | צריכת חמצן כימית: מדד להערכת תכולת החומר האורגני במים, הנקבע על ידי כמות החמצן הדרושה לחמצון החומר האורגני (מיליגרם לליטר) בתהליך כימי. | | | | | | | | | צל הגשם | | אזור צחיח המצוי במדרון אחורי של רכס הררי הגורם לעצירת התנועה של מסת אוויר לח. | | | | | | | | | צמיגות | | תכונת מולקולות הנוזל להידבק זו לזו, ובכך להתנגד לזרימה. | | | | | | | | | קו זרם | | קו המשיק לכיוון המהירות בנקודת זמן מסוימת. | | | | | | | | | קו פרשת מים | | קו המחבר פסגות של הרים לאורך רכס ומגדיר שני תחומי התנקזות של זרימת מים לשני אגני היקוות. | | | | | | | | | קו שווה פוטנציאל | | קו שהעומד ההידראולי זהה לכל אורכו בנקודת זמן מסוימת. | | | | | | | | | קולחים | | מי שפכים מטופלים הניתנים לשימוש חוזר, בעיקר לחקלאות. | | | | | | | | | קומפקציה | | תהליך של הקטנת הנפח והנקבוביות של סלעים בגלל לחיצה ודחיסה (בדרך כלל בזמן קבורה של סלעים בעומק רב). | | | | | | | | | קונגלומרט | | סלע משקע יבשתי שהוא תלכיד של חלוקי אבנים וסחף שהתגבשו באמצעות חומר מלכד. | | | | | | | | | קטיון | | אטום או קבוצת אטומים שאיבדה אלקטרון אחד או יותר ולכן טעונה במטען חשמלי חיובי. | | | | | | | | | קידוח | | בור אנכי צר וקוטר הנחפר באדמה. הקידוחים המגיעים אל מי התהום משמשים פעמים רבות בארות ששואבים מהם (או מחדירים דרכם) מים. | | | | | | | | | קלימטולוגיה | | התורה המתארת את האקלים. | | | | | | | | | קמר | | קימוט של שכבות הסלע שבו חלקו המרכזי של המבנה גבוה מהשוליים. תהליך הבלייה חושף את השכבות העתיקות שבמרכז. | | | | | | | | | קער | | קימוט של שכבות הסלע שבו השוליים של הבנה גבוהים מחלקו המרכזי. תהליך הבלייה חושף את השכבות העתיקות בשוליים. | | | | | | | | | קרחון | | גוש קרח ענק שעל פניו יורד שלג והוא נשמר לכל אורך השנה. | | | | | | | | | קרסט | | התהליך שמומסים בו סלעי הגיר על ידי מים הזורמים דרכם. האזור הקרסטי מתאפיין בנוף של בולענים (בורות שדרכם זורמים המים מפני השטח אל מי התהום), שדות טרשונים (סלעים מחודדים), מערות (כולל נטיפים וזקיפים) ומחילות תת-קרקעיות. | | | | | | | | | שאיבת יתר | | שאיבת מים בקצב גדול יותר מקצב ההתחדשות הטבעי. התהליך מכונה לפעמים "כרייה" מכיוון שהמשאב הטבעי יחוסל בסופו של דבר בדומה למחצבים שאינם מתחדשים. | | | | | | | | | שיווי משקל | | מצב יציב של מערכת. כשיש שיווי משקל אין שינוי נטו בתכונות הכימיות והפיזיקאליות של המערכת. | | | | | | | | | שיקוע | | תהליך ששוקעים בו החלקיקים המוצקים המרחפים במים על תחתית המאגר, או לחלופין תהליך שנוצר בו מלח בתמיסה מימית. | | | | | | | | | שפילה | | ירידה במפלס מי התהום בגלל שאיבה. צורת השפילה סביב באר שואבת דומה לקונוס ונקראת קונוס השפילה. | | | | | | | | | שפכים | | ביוב, מים משומשים ומזוהמים היוצאים מהבתים. | | | | | | | | | שקע ברומטרי | | אזור שמופחת בו לחץ האוויר באטמוספרה. | | | | | | | | | תא קונבקציה | | תא סגור של זרימה סיבובית שעולים בו מים חמים מצד אחד ויורדים מים קרים מצדו האחר. | | | | | | | | | תווך איזוטרופי | | תכונה של תווך נקבובי (קרקעות או סלעים) להזרים דרכם מים ללא תלות בכיווניות, דהיינו המוליכות ההידראולית זהה בכל הכיוונים. | | | | | | | | | תווך נקבובי | | מרחב הנקבובים המצוי בין חלקיקים מוצקים (בסלעים ובקרקעות) שדרכם יכולים לזרום מים ואוויר. | | | | | | | | | תווך סדוק | | רצף הסדקים היוצרים מעברים בתוך שלד מוצק שדרכם יכולים לזרום מים ואוויר. | | | | | | | | | תולכה | | מדד ליכולת הזרימה באקווה כלואה, התולכה מחושבת באמצעות מכפלת המוליכות ההידראולית בעובי האקווה. | | | | | | | | | תמלחת | | תמיסה מימית המכילה מלחים. | | | | | | | | | תנועת הסישים | | גלים פנימיים בתוך גוף מים, הגורמים לנדנוד (תנועה אופקית) שכבת המים העליונה על גבי השכבה התחתונה. | | | | | | | | | תצורה | | שכבת סלעים בסיסית בעלת תכונות מוגדרות, גדולה דיה כדי שניתן יהיה למפות אותה בשדה. | | | | | | | | | תרמוקלינה | | שכבת המעבר בין האפילימניון להיפולימניון בגוף מים משוכב, בתוכה משתנה הטמפרטורה באופן חריף עם העומק. | | | | | | | | | תשטיף | | מים שזרמו דרך פסולת ולכן מיכלים מומסים (חומרי זיהום) רבים. | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|